פסק-דין בתיק ת"א 38587-01-10

1.      פסק הדין ניתן בתביעה שטרית שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין ארבעה שיקים כמפורט להלן: (1) שיק מספר 0010418 על סך 12,000 ש"ח מיום 5.2.07; (2) שיק מספר 0010421 על סך 12,000 ש"ח מיום 15.2.07; (3) שיק מס' 0010420 על סך 10,750 ש"ח מיום 10,750; ו- (4) שיק מספר 0010417 על סך 10,000 ש"ח מיום 25.4.07 (להלן: " השיקים").

2.      בתצהיר שנערך בתמיכה להתנגדות לביצוע השיקים הצהיר הנתבע כי מצבו הנפשי רעוע ביותר, ומאז שנת 1989 הוא מוכר כלקוי בנפשו וסובל ממחלת נפש Bipolar Disorder הפוגעת בכושר השיפוט שלו. על פי תצהירו של הנתבע, מצבו נוצל לרעה על-ידי מר מרדכי מירון (להלן: " מירון") ועל-ידי מר ניסים דג'לדטי (להלן: " ניסים") שהוא בעל השליטה בתובעת, כדי להוציא ממנו את השיקים במרמה.

בתצהירו הנ"ל תיאר הנתבע את נסיבות מסירת השיקים, כמפורט להלן.

בחודש דצמבר 2006 פנה אליו מירון וסיפר שיש לו עסקה גדולה מאוד בשותפות עם ניסים. מירון אמר שהוא וניסים זקוקים לכסף כדי לרכוש כרטיס טיסה לחו"ל ולהשלים את העסקה, וביקש מהנתבע שיעזור לו במתן שיקים דחויים למספר שבועות לצורך קבלת אשראי - שיקים שאמורים להיות מוחזרים לנתבע לפני מועד פירעונם. הנתבע נתן למירון שלושה שיקים (שיקים מספר 1, 3 ו- 4 לעיל) שנמסרו לניסים בנוכחות הנתבע. שניים מהשיקים נמסרו כשהם פתוחים ואחד מהם (שיק מספר 2 לעיל) נרשם לפקודת ניסים. לאחר מספר ימים פנה מירון לנתבע וביקש שייתן לניסים שיק נוסף על סך 12,000 ש"ח שלדבריו אמור להחליף את שיק מס' 10418 על סך 12,000 ש"ח, והשיק נמסר לשליח של ניסים, שבדיעבד התברר כי הוא איציק דדון.

הנתבע הצהיר כי לא קיבל כל תמורה שהיא עבור השיקים וכי בכל פעם שפנה למירון ולניסים נאמר לו שהשיקים יוחזרו אליו. בהקשר זה הצהיר הנתבע כי ששה חודשים לפני הגשת תצהירו נפגש עם ניסים שאמר לו השיקים נמצאים אצל אדם שיושב בכלא, וכשישתחרר עוד חצי שנה יוחזרו השיקים לנתבע. בהמשך תיאר הנתבע כיצד בעקבות קבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ נפגש שוב עם ניסים שאמר לו שהפסיד 730,000 ש"ח בעסקה ויש גבול לכמה שהוא יכול לספוג ולכן  צריך לשלם את השיקים, אבל הוא ינסה לעשות משהו כדי להוריד את הסכום. 

הנתבע הצהיר כי כלל לא ידע שהשיקים עברו לצד ג', ובפועל הגיעו בדרך לא דרך לתובעת שהיא בבעלותו או בשליטתו של ניסים. כן הצהיר הנתבע כי במשך כל השנים איש לא פנה אליו בקשר לשיקים ולא דרש את פירעונם, ועובדה זו אומרת דרשני ומעידה על חוסר תום ליבם של המעורבים בפרשה. כן נטען בתצהיר כי אף שמופיעות על גב השיקים חותמות היסב של גורמים נוספים, איש מהם לא נתבע, ויש גם בכך כדי להעיד על חוסר תום הלב של התובעת.

3.      בהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע רשות להתגונן כנגד תשלום והפקדה של סכומים שקבע בית המשפט. במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים במעמד הצדדים הוסכם כי תצהירו הנ"ל של הנתבע ישמש תצהיר עדות ראשית מטעמו בתיק, וכי הנתבע יהא רשאי להגיש תצהירים משלימים מטעמו לאחר הגשת התצהירים מטעם התובעת.

ניסים הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת שבו הציג את גרסתו לגבי נסיבות מסירת השיקים. לדבריו, במסגרת עסקי מימון שבהם עסקה התובעת הוצעה למירון שותפות בעסקת טרייד אין על דלק בחו"ל, והוסכם בין ניסים לבין מירון כי ההוצאות הראשוניות בגין העסקה יתחלקו כך שמירון יישא ב- 10% מהמימון והתובעת ב- 90%. על פי תצהירו של ניסים, מירון היה אמור להביא את חלקו במזומן, אך מטעמים השמורים עמו מסר עבור התובעת את השיקים של הנתבע וביקש מניסים לבצע בהם ניכיון. ניסים אישר בתצהירו כי בפגישה שערך עם מירון בנוכחות הנתבע, מסר הנתבע לידי מירון שלושה שיקים שהועברו בו במועד לידי ניסים עבור התובעת. מתצהירו של ניסים עולה כי עד לאותה עת לא הכיר את הנתבע, לא הציע לו הצעה עסקית או אחרת כלשהי ולא התחייב למסור לו דבר, ואף לא הייתה לניסים ידיעה האם ומה הבטיח מירון לנתבע במסגרת היחסים ביניהם. כן אישר ניסים בתצהירו כי השיק הרביעי הועבר לידי התובעת באמצעות שליח. לגרסתו של ניסים בתצהיר, מעולם לא הובטח לנתבע כי השטרות יושבו לידיו בלא שתמורתם תיפרע, והנתבע אף לא פנה אל ניסים או אל התובעת במשך יותר משלוש שנים בדרישה כי השיקים יושבו לידיו.

אשר לטענתו של הנתבע בדבר מצבו הנפשי הצהיר ניסים כי הנתבע התנהג כאדם נורמטיבי, שפוי ואחראי למעשיו והפגין ידע מימוני נרחב.

על פי תצהירו של ניסים, כל השיקים התקבלו אצל התובעת כשהם נחזים להיות תקינים, והתובעת שילמה תמורה בגינם. עוד הוצהר כי התובעת הסבה את השיקים לצד ג' כדין בעסקת ניכיון כנגד מזומן, אך זאת ללא פירוט כלשהו וללא כל הסבר בנוגע לנסיבות החזרת השיקים לידי התובעת לאחר מכן. כמו כן ניסים אישר בתצהירו כי אחד השיקים אכן לא הוצג לפירעון, כשלדבריו, משחזרו שלושת השיקים הקודמים לו מסיבת אכ"מ, ניתן היה להניח כי הפקדת שיק נוסף הוא חסר תועלת מעשית.

4.      לאחר הגשת תצהירו של ניסים הנ"ל הוגש תצהיר עדות ראשית שערך מירון מטעם הנתבע. מירון אישר בתצהירו כי פנה לנתבע, סיפר לו על עסקה גדולה מאוד שמתרקמת ביוזמתו של ניסים, ואמר שניסים זקוק לכסף כדי לרכוש כרטיס טיסה לחו"ל ולהשלים את העסקה. מתצהירו של מירון עולה כי ביקש מהנתבע להתלוות אליו לפגישה עם ניסים כדי לסכם אתו ישירות את הדברים בקשר לתנאי העמדת האשראי. עוד עולה מהתצהיר כי בפגישה שבה נכחו מירון, ניסים והנתבע, ביקש ניסים מהנתבע שיקים דחויים למספר שבועות לצורך קבלת אשראי וכיסוי הוצאות העסקה. על פי תצהירו של מירון, בפגישה זו אמר הנתבע שהוא לא מעוניין בשום עסקה ואין לו כסף בחשבון הבנק, וניסים הרגיע אותו ואמר לו שהשיקים יחזרו אליו לפני מועד פירעונם. מירון הכחיש בתצהירו כי התחייב להביא 10% מהוצאות העסקה, והצהיר כי הנתבע נתן שיקים ישירות לניסים על סמך התחייבות של ניסים כי השיקים לא יוצגו לפירעון בבנק ויחזרו לנתבע לפני מועד פירעונם. כן הצהיר מירון כי הנתבע לא קיבל כלום עבור השיקים, וודאי לא ממנו, וכי מעולם לא הבטיח לנתבע כל תמורה או חלק ברווח עבור שיקים אלה.

5.      בדיון ההוכחות הראשון נחקרו המצהירים הנ"ל בחקירות נגדיות על תצהיריהם.

6.      בסמוך לפני דיון ההוכחות הראשון הנ"ל הוגשה חוות דעת מומחה של ד"ר מילה רזניק. באי כוח הצדדים העלו טענות שונות בעניין חוות הדעת, ובתום הדיון נקבע כי כנגד תשלום הוצאות תתקבל חוות הדעת וייקבע מועד דיון לחקירת המומחית. ההוצאות שולמו ונקבע מועד דיון נוסף שבו נחקרה ד"ר רזניק.

7.      לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב, לרבות סיכומי תשובה.

דיון

1.       

2.       

3.